כשיש פוסט-טראומה בבית, ההורות הופכת למורכבת הרבה יותר. ההורה שחווה טראומה מתמודד עם עצמו, וההורה שלצידו נושא עומס כפול, גם על הילדים וגם על בן/בת הזוג.
ילדים חשים את המתח גם כשלא מדברים עליו. הם קולטים את השתיקות, את הדריכות, את הרגעים שבהם אמא או אבא "לא כאן".
הורים רבים מרגישים:
"אני לא ההורה שרציתי להיות"
"אני מפחד/ת שהילדים סופגים את מה שאני עובר/ת"
"אני לא יודע/ת איך להסביר להם מה קורה"
בליווי הטיפולי אנחנו עובדים יחד על:
- איך לדבר עם ילדים על מה שקורה בבית, בגובה העיניים שלהם
- איך לשמור על שגרה ויציבות גם כשבפנים סוער
- איך להיות הורה "מספיק טוב" בלי לדרוש מעצמך שלמות
- איך לחלק את העומס ההורי בין בני הזוג
ילדים לא צריכים הורים מושלמים. הם צריכים הורים שמוכנים לבקש עזרה ולהיות נוכחים, גם כשקשה.
